עלון נווה שאנן
כסלו תש"פ
פירסומא?! ניסא!
פירסום? זה המסר של חנוכה?! יח"צ, יועצי תקשורת, אסטרטגיה שיווקית, גימיקים פירסומיים, קמפיינים, מדיה, פרזנטורים ועוד. באופן טבעי, כל אלה נראים לנו משהו מוחצן; עטיפה נוצצת ומתעתעת, שלא מתחברת כל כך טוב לערכים היהודיים.
המשנה במסכת אבות (ד, א) האומרת: איזהו חכם? הלומד מכל אדם. איזהו גיבור? הכובש את יצרו. איזהו עשיר? השמח בחלקו. איזו מכובד? המכבד את הבריות. ביוון, חכם הוא הפילוסוף. אדם שיודע יותר מכל אחד, ושיכול לנצח אחרים בוויכוח (כפי שרואים למשל בדיאלוגים הסוקרטיים). גיבור הוא מי שמנצח את מתחריו באולימפיאדה או את אויביו בשדה הקרב. עשיר הוא מי שיש לו הרבה שדות, עבדים, כסף וזהב. מכובד הוא מי שהבריות נוהגים כלפיו בכבוד; מן הסתם בגלל חוכמתו, גבורתו ועושרו. חז"ל רואים את ארבעת המושגים הנ"ל כעבודה של האדם בתוך עצמו, ולא כמשהו שאדם נמדד בו ביחס לזולתו. חכם הוא מי שלומד; ולא סתם לומד, לומד מכל אדם, אפילו מהפשוט ביותר. גיבור הוא מי שמנצח את יצרו. עשיר לא חייב להיות אדם עם יותר כסף מאחרים, אבל כן עם שמחה במה שיש לו. ומכובד הוא לא מי שמכבדים אותו אלא מי שמכבד אחרים.
אז איך דווקא בחנוכה אנחנו מצווים על פעולה יח"צנית כמו פירסומא ניסא? התשובה לזה לוקחת אותנו לאחד העקרונות היסודיים ביותר ביהדות. "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים" אמר קהלת (ג, א). עבודת ה' צריכה להתבצע בכל האמצעים העומדים לרשותו של האדם; כולל אמצעי חיצוני כמו פירסום. השאלה היא: כמה משקיעים בזה? איזו חשיבות נותנים לזה על פני התכנים והמהות הפנימית? אלו אג'נדות מקדמים עם זה? ועוד ועוד. אבל, אם משתמשים בפירסום כדי לקדם את האמונה והמצוות, או את ניסי חנוכה, הרי זה משובח. את המסר הזה צריך להעביר דווקא בחנוכה – בו נלחמו החשמונאים ב"מפרסמים" הגדולים של תקופתם – על מנת שלא נחשוב שתחומים אלה צריכים להישאר בשליטתו של מישהו אחר. נהפוך הוא, יש לרתום גם אותם לקידום הקודש; כמובן, בדרכים הנכונות והטהורות.
סיפור על קצה המזלג
גנב העוגיות
לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם. בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח ובמעדנייה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח. חפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה מצאה פינה והתיישבה והכרטיס בכיסה. היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה כשבזוית עינה הבחינה , בגבר שהתיישב לידה, היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל, בחוצפתו העיז המנוול, לשלוח יד אל שקית העוגיות שבינהם הייתה מונחת, וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת. היא החלטה להתעלם מהחוצפה והגסות. לא לעשות סקנדל, אולי תיפסק העזות. וכך היא נשנשה, בעודה מביטה בשעון שעל הקיר וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר. על כל עוגיה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת לפה חושבת לעצמה, בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה. כשנשארה רק עוגיה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו. והוא ביד רועדת חיוך מבוייש על פניו, לקח את העוגיה האחרונה וחלק אותה לשניים, חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני, כבר היה לו בין השיניים. בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגיה בידה חשבה לעצמה, הוא גם גנב וגם חצוף, אפילו לא אמר תודה. כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה, חשה הקלה, אספה את חפציה ולעבר שער היציאה התנהלה. בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת, הלכה במהירות, קדימה מתבוננת. היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה, והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה. בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר בידיה הייתה שם שקית עוגיות מלאה, מול עיניה. המומה ומופתעת היא הבינה, איך לא, העוגיות האחרות היו פשוט שלו, הוא חלק אותן עימה ולא אמר לה די, ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי. בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה, היא הגנב , ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה.
***
פעמים בחיינו אנחנו לגמרי בטוחים שאנחנו יודעים משהו בוודאות מלאה, ואז מגלים מאוחר יותר או מאוחר מדי שמה שהאמנו בו, שמה שחשבנו שהוא האמת הצרופה, בעצם איננו כך. לא הכל בחיים הוא שחור או לבן, יש גוונים של אפור. כדאי תמיד לשמור על לב
פתוח ותמיד לשאול את עצמנו, אם אנחנו לא אוכלים את העוגיות של מישהו אחר.
ברכות ואיחולים
מזל טוב!
נישואים -"קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" (ירמיהו ל"ג י"א)
· למשפ' שלומית ודוד איצקוביץ לנישואי הבן ניתאי · למשפ' מרים ונתן גולדשמידט לנישואי הבת שירן · למשפ' רותי ורוני אברדם לנישואי הבן נריה · למשפ' מלכה ומאיר לוזון לנישואי הבן שמעון · לגב' שרה זלצמן לנישואי הנכד ניתאי · לגב' לאה לנצר לנישואי הנכד אריאל · למשפ' מיכל ויעקב סולומון לנישואי הנכדה הודיה.
בר/בת-מצווה - "בני תורתי אל תשכח ומצוותי יצור לבך" (משלי ג' א)
למשפ' חנה ואלעזר שראל לבר המצווה של הבן בועז
ילדים - "בניך כשתילי זיתים סביב שולחנך" (תהילים)
למשפ' יפעת ועזריאל רומם להולדת הבת
למשפ' שירה ואביהו עצר להולדת הבן
נכדים - "וראה בנים לבניך" (תהילים)
· למשפ' הרב אליהו ויעל בלום להולדת הנכדה · לגב' צפורה רוזנפלד להולדת הנכדה · למשפ' רותי ויוסי אופיר להולדת הנכדה · למשפ' אורה ויהודה זשוראוועל להולדת הנכדה · למשפ' שלומית וארז גוזמן להולדת הנכד · למשפ' רבקה ואריה נאמן להולדת הנכד · למשפ' חנה ומנחם קרויטנברג להולדת הנכד · למשפ' חנה ואופיר נויהוף להולדת הנכד · למשפ' ברוריה ויוני רובינזון להולדת הנכדה · למשפ' הרב יחיאל ואורית שחר להולדת הנכדה · למשפ' פניגשטיין שפרה ועמוס להולדת הנכדה · למשפ' ורדינה וגרי אנתין להולדת הנכדה · לפרופ' אליעזר רובינזון להולדת הנינה · לגב' דליה לשצ'ינסקי להולדת הנינה · למשפ' סימה ודוד מצגר להולדת הנינה · לגב' נעמי הרטמן להולדת הנין · לגב' דבורה הבר להולדת הנין · לגב' פנינה שכטר להולדת הנין והחימש
ילדים ונוער
כסלו
בחודש זה חל חג החנוכה.
שלושה מוטיבים ערכיים מרכיבים את התכנים והטקסים של חג החנוכה: האור, הנס והגבורה.
האור - מסמל טוהר.
הנס - ערך האמונה.
הגבורה - היא כח רוחני של התגברות על יצרים.
השיח המוכר בחנוכה הוא בעקבות מלחמת המכבים. המכבים, כבודם במקומם מונח. אלמלא גבורתם, ודבקותם במטרה, לא הייתה מושגת עצמאות יהודית, וגזרות אנטיוכוס נגד הדת היהודית היו גורמות נזק רב. אבל חג החנוכה אינו נחוג לזכר הניצחון. מרד המכבים וניצחונם היו רק האמצעי ולא המטרה. חגי ניצחון, ימי ניצחון, שערי ניצחון ומצעדי ניצחון נהגו בעולם בכל הזמנים, אך היהדות אינה חוגגת ניצחונות במלחמות, ולחג שבא לעולם בעקבות ניצחון המכבים לא קראו "חג הניצחון", כי אם חנוכה על שם חנוכת המזבח וחידוש עבודת הקודש בבית המקדש המטוהר.
כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כוהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. (תלמוד בבלי)
סיפור נס פך השמן והמנורה קושרים את החגים גם אל הממד העונתי של הארץ- עת הפקת השמן מן הזיתים. כך מסמלת המנורה בעת ובעונה אחת גם את חיי הרוח וגם את החיבור אל האדמה. הציונות שבאה לעולם כדי לעשות מהפכה גדולה בחיי העם היהודי, נזקקה להרבה גבורה, מסירות נפש והקרבה כדי לממש את מטרותיה, וכל זה מצוי בשפע בסיפורי המכבים. החלפת ערך הנס בערכי הגבורה והעבודה החלוצית עומדת במרכז השיר "אנו נושאים לפידים" מאת המשורר אהרון זאב: "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו, בסלע חצבנו עד דם. ויהי אור!".
ובאשר לציונות מזכיר לי קטע "מן הפנקס הפתוח" (הרב משה צבי נריה):
"קחו מזמרת הארץ"-
"מלמד ששלח יעקב אבינו ליוסף ניגון של ארץ ישראל". (רבי נחמן מברסלב)
עם ישראל בלכתו לגולה הלך כינורו איתו, גלתה זמרתו. בשובו, הגיע שעתו של כינור לשוב עמו, הגיעה שעתם של ניגוני ארץ ישראל לחזור למקומם.
זכותו של העם היהודי והציוני לחזור אל ביתו ונדמה כי סיפור החלוצים בשובם אחרי 2000 שנה דומה בגבורתם לסיפור המכבים שעמדו זקופים על זכותם לעצמאות בארצם: "יצרנו בבל את התלמוד הבבלי ואין אנו דורשים לעצמנו שטח בעיראק. יצרנו יצירות גדולות בצרפת, באשכנז, בפולין וברוסיה, ואין אנו דורשים על קראקוב בגלל ברמ"א ועל ווילנא בגלל הגאון מווילנא. זכותנו על ארץ ישראל היא לא בגלל שיצרנו כאן, אלא מפני שזאת נחלת אבותינו שמעולם לא ניתקנו ממנה" (מן הפנקס הפתוח) חודש חשון שעברנו היה חודש עמוס בפעילויות חברתיות. התחלנו בהיכרות אישית, המשכנו ל"פוייקע", "הכל הולך" ועוד. בחודש הקרוב צפויות לנו הפתעות נוספות בקנה. הישארו מעודכנים!
חידה חודשית לילדים
חידה מיוחדת לחודש כסלו
מי שיש לו קצת כסף שיספיק או לנר חנוכה או לנר של שבת, איזה נר עדיף שידליק ולמה?
החידה הקודמת: מה דין אדם יחידי שצריך שירדו גשמים על שדהו גם בימות הקיץ באיזה חלק של התפילה יבקש את הגשמים?
תשובה לחידה הקודמת: בגלל שזו בקשה של אדם יחידי יבקש ב'שמע קולנו'.
תשובות למייל kobi.duni@gmail.com או במזכירות המרכז. בסוף החודש יוגרל פרס בין העונים נכונה, ובמוצאי שמחת תורה תתקיים ההגרלה הגדולה בין כל העונים במהלך השנה.
שיעורים בשבת בספריית המרכז
פרשת תולדות - ב' בכסלו - 30.11 - השופט אריה נאמן
פרשת ויצא - ט' בכסלו - 7.12 - מר רון פכטר
פרשת וישלח - ט"ז בכסלו - 14.12 - פרופ' מנחם קלנר
פרשת וישב - כ"ג בכסלו - 21.12 - ד"ר יעקב לוי
פרשת מקץ - חנוכה - ל' בכסלו - 28.12 - אין שיעור
מה היה לנו החודש?
חשון
· הרצאה בנושא :"ביטחון ישראל סיכויים וסיכונים " - אלוף (במיל') עמירם לוין · סדרת שיעורים בתנ"ך מפי הרב מנשה וינר בכנסת רמב"ם · פעילות יצירה לילדים עם אולפנת אמי"ת עירוני ו' · הרצאה בנושא : רחל אימנו – ד"ר צבי הר שפר · שעת סיפור בספריה "מנגינת היער" · הרצאה לקראת חג הסיגד - וורקו אביי · הכל הולך · ערב פוייקע
